החלטה בתיק ת"א 2439-08

1.        בפני בקשה למתן פטור מתשלום אגרת התביעה.

2.        התובעים הגישו כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך של 550,000 ש"ח. התביעה תוקנה וסכומה הועמד על סך של 900,000 ש"ח, בהתאם להחלטה מיום 27.12.2010.900,000 ש"ח. התובעים עותרים לפטור אותם מתשלום המחצית השניה של האגרה.

           הבקשה הועברה לתגובת הנתבעים 4 ו - 5, כמו גם לתגובת הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, באמצעות פרקליטות המחוז, ומכאן החלטתי.

3.        תקנה 2 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז - 2007 (להלן "תקנות האגרות") קובעת כי בית המשפט לא יזקק להליך, אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה בתוספת הראשונה לתקנות האגרות.        הכלל הוא שאגרת המשפט משולמת על ידי בעל הדין שפתח בהליך, מיד עם הגשתו לבית המשפט ואילו המחצית השניה של האגרה בתביעה כספית כבענייננו, משולמת עד 20 ימים טרם מועד דיון ההוכחות (תקנה 6 לתקנות האגרות).

4.        תקנה 14(א) לתקנות האגרות, קובעת כי:

        "בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו את תאריך הבקשה".

בהמשך, קובעת תקנה 14(ג) לתקנות האגרות כדלקמן:

          "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

           בית המשפט מוסמך, אפוא, לפטור בעל דין מתשלום אגרה בהתקיים התנאים הבאים, במצטבר :

      א.      אין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה.

           ב.       ההליך מגלה עילה.

           בכל מקרה, ינהג בית המשפט בזהירות מירבית בדונו בבקשות מסוג זה אולם, יש להדגיש כי מדובר בסמכות שבשיקול דעת ובית המשפט אינו חייב לפטור את המבקש מתשלום האגרה, אף אם התקיימו התנאים המפורטים לעיל.

5.        הלכה היא כי המבקש פטור מחובת תשלום אגרה חייב להכבד וליתן פירוט מלא ומהימן על מצבו הכלכלי - הכנסותיו, הכנסות בני משפחתו, הוצאותיו השוטפות והמיוחדות וכל פרט אחר היכול לשפוך אור על מצבו הכלכלי האמיתי. באין פירוט מינימלי לא ניתן לדון בבקשה ודינה להדחות על הסף (ראה בש"א 128/89 מצא נגד מצא; בש"א 287/92 מאור נגד מדינת ישראל).

           יתירה מזאת, על המבקש פטור מתשלום אגרת תביעה להציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי במטרה להוכיח כי אינו יכול לשלם את אגרת התביעה (ראה בש"א 6669/04 מגרפטה נגד מנורה בע"מ).

בנוסף, הלכה היא כי על המבקש להראות כי עשה ופעל באופן סביר ועשה ניסיון אמיתי לגייס את כספי האגרה והוא לא ישמע בטענה של חוסר יכולת אם נמנע מלעשות כן (ראה למשל ב.ש.א. (ירושלים) 2404/03 חוליית 2000 ניקוי חול וצביעה ואח' נגד מדינת ישראל ואח' וכן, רע"א 8496/99 אדרי נגד בנק לאומי לישראל בע"מ).

6.        מן הכלל אל הפרט. לבקשה צורף תצהירו של התובע מס' 1 בלבד, במסגרתו טען כי אשתו (חולת סכרת שאינה עובדת) ושלושת ילדיו (כולל התובע מס' 2) מתגוררים עימו (התובע לא פרט גילם של ילדיו, אף שברור כי לפחות התובע מס' 2 בגיר ומשתכר אף הוא). רב תצהירו של התובע מס' 1 נוגע להלוואות והלוואות מחזור להן נזקק, לטענתו, על מנת לכסות את הנזקים שנגרמו לו עקב התנהלות הנתבעים ו\או מי מהם. לטענתו, הוא נושא בתשלומים בסך של 15,000 ש"ח לצורך החזר ההלוואות שנטל. דא עקא, שלמעט שלושה תדפיסי תנועות חלקיים בחשבון עו"ש, לא צרף התובע מס' 1 מסמכים כלשהם שיעידו על הוצאותיו בפועל, כולל תשלומים בגין ההלוואות. עיון באותם תדפיסים מעלה כי התובע מס' 1 משלם, לכל היותר, סך של 4,000 ש"ח בגין הלוואות וריביות וכי יתרת הזכות על פי אותם תדפיסי תנועות מגיעה כדי גובה האגרה שניה הנדרשת מהתובעים. מאידך, משלושת תלושי השכר שצורפו על ידיו עולה כי הוא משתכר בממוצע סך של כ - 16,000 ש"ח נטו לחודש. בנוסף, בבעלותו של התובע מס' 1 שתי דירות, המשועבדות לבנק. בעוד שהתובע מס' 1 ומשפחתו מתגוררים לטענתו בדירה אחת מבין השתיים, לא ניתן פירוט באשר לדירה השניה וההכנסות ממנה. התובע מס' 2 לא צרף תצהיר מטעמו, אם לבקשה המקורית ואם לתשובת התובעים לתגובות הנתבעים 4 ו - 5. בנוסף, לא צורפו על ידיו מסמכים שיעידו על גובה הכנסתו (5,000 ש"ח לטענתו, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובה לתגובה).

7.         בנוסף, התובעים לא הראו כי פעלו ועשו ניסיון אמיתי, אם בכלל, לגייס את כספי האגרה הנדרשים.

8.        יתירה מזאת, ראוי להדגיש, כי כתב התביעה תוקן לבקשת התובעים וסכום התביעה הועמד על סך של 900,000 ש"ח, בהתאם להחלטה מיום 27.12.2010. בעת שהגישו התובעים את הבקשה לתיקון כתב התביעה, מצבם לא היה שונה בהרבה ממצבם ערב הגשת התביעה המקורית, אף לשיטתם. לפיכך, היה עליהם לקחת בחשבון כי יהא עליהם לשלם את מלוא מחצית האגרה השניה. התנהלות זו של התובעים אינה עולה בקנה אחד עם דרישתם כעת לפטור אותם מתשלום המחצית השניה של האגרה.

9.        תצהירו של התובע מס' 1 אינו עונה על דרישות תקנה 14 והפסיקה שהוצאה מכוחו, כמפורט לעיל ואילו התובע מס' 2 בחר שלא להגיש תצהיר כלל. התובעים לא נתנו פירוט מלא על מצבם הכלכלי, הכנסותיהם, הכנסות בני משפחתם והוצאותיהם ולא פרשו בפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע ליכולתם הכלכלית. התובעים לא עמדו בתנאי הראשון להוכיח כי אין ביכולתם לשלם את האגרה ולפיכך, דין הבקשה להדחות אף מבלי להדרש לסיכויי התביעה.